המקלדת רושמת והעיניים דומעות. הדיווחים זורמים והלב נמוג. כמה קשה לסכם יום שהחל בשגרה סבירה, והפך באחת לטרגדיה אנושית קורעת לב. ששה בני אדם שדקות קודם לכן שאפו אוויר ירושלמי צח, אהבו את משפחתם, תכננו את עתידם, התמסרו לאמונתם – סיימו את חייהם באחת הדרכים המזוויעות. תשעה נוספים הועפו, נלכדו, נפצעו, ויוצאים למסע שיקום ארוך.

לצד הדיווחים והעדכונים הניתנים ב'קול חי' במקצועיות הגבוהה ביותר, בואו ונייחד רגע של תפילה לזכר ההרוגים, ולרפואת הפצועים בבתי החולים.

בקישור הבא נתאחד כולנו באמירת פרקי תהילים. והן א-ל כביר לא ימאס:

לחצו כאן: